גוף. בגד. בית. ארעיות בעיצוב מקומי

הוסף ליומן

אוצרת: גלית גאון | אוצרת משנה: צפי סיוון ספיבק | ע' אוצרת: לחן פריטל

ארעיות, אינה זרה לנו כעם. היא מלווה את הפרקים ההיסטוריים המכוננים, הקשים, המשמעותיים והמורכבים בתולדותינו. היא מתועדת בסיפורים, בטקסטים וביצירה המלווה אותנו לאורך השנים. כך מתועדות יציאת מצרים, גלות בבל, גרוש ספרד ועד העליות לארץ מארבע כנפות תבל. עם בתנועה, מילים שמלוות מסעות שיש בהם פחד ובחירה אבל גם כמיהה וגעגוע. צורות של ארעיות שזורות ביצירות ספרותיות, חומריות, חזותיות ומוסיקליות. הן משמרות את שקשה כל כך לבטא בטקסט, בהלה, פחד, חשש מן הלא נודע, אבדן העוגן הממשי שמייצר יציבות וחיבור, הקשר ומשמעות.

"כיצד ייתכן שהמחשבה על ארעיות של היפה גורמת לנו בלבול. הרי היופי שבטבע מופיע מדי שנה אחרי הרס החורף, ומשך החיים שלנו יכול להישנות ולהיחשב כנצח." כתב זיגמונד פרויד ב1915 "קשה לי לקבל את העובדה שהיופי והשלמות במוצר אמנותי ובתוצר האינטלקטואלי הם פחותי ערך בשל היותם מוגבלים בזמן".

קרדיט צילום: אנטולי קרינצקי